מה למדתי מפסקל ברקוביץ' ויעל ארד

מורית ופסקל ברקוביץ' המדהימה

פסקל ברקוביץ' המדהימה

בשבוע שעבר התמזל מזלי וזכיתי להשתתף בשתי הרצאות מרתקות – יעל ארד ופסקל ברקוביץ'. שתי נשים חזקות, מרתקות ונדיבות מבחינת החשיפה האישית והחום שהביאו איתן לכנס בו האזנתי להן (הסמינר 2010 של "הרדוף ליווי עסקי).

רציתי לשתף קצת בדברים של שתיהן ובתובנות שלקחתי איתי.

אני אתחיל בסיפור של פסקל.

בגיל 17 פסקל ברקוביץ היתה ילדה מחוננת בצרפת, ובוקר קפוא אחד כשרצה לרכבת החליקה ונפלה מתחת לגלגלי רכבת נוסעת שקטעה תוך רגע את שתי רגליה. ההשתלשלות של סיפורה האישי המדהים הובילה אותה לעלות לישראל בגיל צעיר, לבד, ולפתח בארץ קריירה ענפה כבמאית סרטים דוקומנטריים ובמקביל להתאמן, לזכות במדליות שונות, להשתתף באולימפיאדת בייג'ין וכיום היא מתאמנת לאולימפיאדה הבאה בתחום החתירה.

אני יכולה להגיד שכמה נקודות שפסקל סיפרה עליהן – נשארו איתי חזק.

מצאתי את הסרטון הזה – באנגלית, אבל אפשר להרגיש בו את פסקל, את חוש ההומור המיוחד והדרך הנהדרת שלה לשתף, לדבר על כל נושא.

פסקל תיארה את התחושה שהיתה לה כששכבה על פסי הרכבת אחרי הפציעה הקשה, כאילו נר קטן מהבהב בתוכה, והיא שומרת עליו בוער. מיקוד גדול באותה נקודת אור שעזרה לה להעביר את הדקות הקשות והארוכות בהן התנדנדה, לבדה, בין חיים ומוות על פסי הרכבת. אחרי 47 דקות, כשמצאו אותה נוסעים מזדמנים וסייעו לחילוץ שלה, המבט והחיוך של כבאית צעירה עזרו לה להמשיך. לשמור על עצמה בחיים.

מאד התרגשתי בפגישה עם פסקל ובהרצאה שלה. היא אישה חזקה ומאד מיוחדת, שמתבלת את הסיפור הקשה שלה בחיוכים ושמחת חיים אינסופית. היכולת תמיד לחייך, למצוא את אותה נקודה אחת בה אני מתמקדת, אשר שומרת עלי (ואני עליה), לוקחת אותי קדימה, גם בזמנים קשים ומאתגרים – זו העוצמה שאני מקווה שאצליח לשאוב מתוך הסיפור של פסקל ברקוביץ'.

עם יעל ארד

יעל ארד הנהדרת

יעל ארד דיברה על מסלול החיים שלה. מיעל הקטנה מתל אביב ועד שעמדה על דוכן המנצחים וקיבלה את מדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה ב 1992.

היו כמה נקודות שיעל דיברה עליהן לגבי הדרך שלה לפרוץ שוב ושוב קדימה, אני אנסה לגעת בשתיים שדיברו אלי במיוחד.

הראשונה – החלפת המאמן שלה. יעל סיפרה על "מעגל ה-7" – שנים בהן דורגה כשביעית בעולם ולא הצליחה לצאת מהמעגל. ברגע שהחליפה את המאמן, המאמן החדש זיהה את הדרך המתאימה יותר עבורה ותוך 3 חודשים מאז השינוי שעשו, ניצחה בתחרות ודורגה יעל במקום גבוה יותר ברמה העולמית.

אני חושבת הרבה על החלפת המאמן, בדומה לעזיבת ארגון והחלפת הסביבה התומכת והקרובה. אני חושבת שלגביי במשך שנים רבות הייתי במקומות שהיה לי נהדר, ולקח לי זמן להבין שאני צריכה "להחליף מאמן" – להחליף סביבה קרובה, להחליף אנשים תומכים, לקוחות, שותפים לדרך. בסופו של דבר ההחלפה שעשיתי ביציאה מאינטל לקחה אותי למקומות נהדרים. המאמן ש"אימצתי" לי/לנו בשנה האחרונה – אמיר הרדוף, עזר לי שוב לעשות קפיצת מדרגה משמעותית מבחינה מקצועית.

לקחתי מאד חזק את הצורך לבחון בכל נקודת זמן האם הסביבה הקרובה נכונה עבורי ולחפש את זו שתוכל לעזור לי לעשות קפיצת מדרגה קדימה – בעיקר מבחינה מקצועית.

יעל דיברה גם על הספרינט שהיא רצה בקילומטר האחרון של האימון.

היא סיפרה שהיכולת לרוץ מהר דוקא כשכבר מותשים מהאימון ועייפים, עוזרת לגייס כוחות אחר כך, ב"שטח" כשכבר מרגישים ש"נגמר הסוס". עכשיו שאני יכולה בגאווה להגיד שאני מתאמנת באופן קבוע כבר 3 חודשים, לראשונה בחיי הבנתי את המונח ספרינט בקילומטר האחרון, ואפילו התחברתי אליו. מצאתי שזו התנהגות שקרתה לי באופן טבעי בחדר הכושר.

אז חוץ מההתרגשות הגדולה בשבילי – להזדהות עם תיאור של התנהגות ספורטיבית מפיה של אלופה אולימפית (שוס גדול בשבילי, באמת!), ניסיתי לחשוב איפה התכונה הזו מופיעה / משמעותית בחיי היום יום שלי/שלנו.

אולי זה הסיפור לילדים לפני השינה כשאנחנו כבר צונחים ומתים לישון, או לכתוב פוסט באמצע הלילה כי הבטחתי לעצמי שהיום הוא יהיה שם "בחוץ". למדתי מיעל ארד לזהות את אותן התנהגויות בי שעוזרות לי להזכיר לעצמי שיש לי כוח, שיש לי רצון, שאני יכולה עוד מאמץ קטן.

תודה ענקית ליעל ארד ולפסקל ברקוביץ' על השראה גדולה שקיבלתי מכל אחת משתיהן!

Share

5 תגובות על מה למדתי מפסקל ברקוביץ' ויעל ארד

  1. נילי דור האלה

    היי מוריתה,

    אכן שתי נשים מרגשות מעוררות השראה!

    בהזדמנות זו רוצה להגיד לך תודה שאת מהווה עבורי דוגמא והשראה איך אפשר למרות הכל לזנק קדימה ולעמוד על הפודיום במקום הראשון!

    המדליה כבר שלך – וכדברי יעל ארד, שימי אותה בכיס, ותמשיכי הלאה בביטחון שתוכלי להביא עוד הרבה כאלה!

    אוהבת אותך מאד
    נילי

  2. אבינעם דנין

    מוריתי,
    מעניין אם גם הורי חשבו שהם לומדים מבניהם או שרק לי מתמזל המזל ללמוד ממך ומאחייך – כל אחד בהתמחותו
    אוהב, אבא

  3. zohar.urian

    התרגשתי .

  4. מורית

    נילי יקרה – תודה על החיבוק החם, את יודעת שאני לומדת ממך כל יום מחדש! אוהבת אותך ומחבקת

    אבאשלי… מרגש אותי מאד שאתה מבקר – כותב ומרגיש שאתה לומד ממני/מאיתנו. אני חושבת על סבתא וסבא שתמיד ביקשו שתספר להם מה שלומך ומה חידשת, ואני בטוחה שחשו שהם לומדים ממך – כמונו כמובן – אוהבת מאד!

    זהר יקרה – תודה!

  5. עופר מלמד

    מי כמוך מורית!

    תודה על המידע.
    אחד הדברים שלקחתי מיעל ארד שהיא אמרה:
    "לא נולדתי יעל ארד". כלומר היא יצרה את זה, הגיעה לזה-בנחישות צעד אחר צעד!

    להתראות,
    עופר מלמד לתוצאות
    http://www.omelamed.co.il

הוספת תגובה

הערה: אם את/ה רוצה לצרף את התמונה שלך לתגובה צריך לעדכן באתר Gravatar




Share