אנחנו צריכות (וצריכים) להתחיל לדבר על כסף!

כסף...אני אתחיל בגילוי נאות. אני שונאת לדבר על כסף.

יעיד על כך יעקב בעלי שיחיה – מהנדס תעשייה וניהול, איש שכסף, תכנון כלכלי, וכל מה שבא עם המונחים הללו, טבוע עמוק אצלו בדם. חלק גדול מהשיחות ה"עסקיות" שלנו נעצרו במשך השנים כי הודעתי שאני שונאת לדבר על כסף ופשוט ניתקתי את השיחה.

לא בחרתי לפתוח בהצהרה האישית הזו לצורך תמיכה הציבורית (למרות שיש לי תחושה שיש עוד כמה כמוני פה). עם השנים בעולם העסקי, אני מבינה כי הגישה הזו בה נקטתי בעבר, "לשים בצד" את עניין הכסף, גרמה לי לפספס כוח עצום ואפשרות להשפיע ולהניע ארגונים לצמיחה דוקא בתחום הגיוס ובתחומי משאבי אנוש אחרים.

דר' ג'ון סאליבן, אחד המומחים המובילים את תחום הגיוס בארה"ב, אומר במאמרו על תכנון טוב של ההון האנושי ש"כל מנהל בכיר יסכים ש"שפת העסקים" היא כסף, אז השג את תשומת הלב של מנהלים על ידי תרגום של התוצאות האיומות או ההזדמנויות שאתה חוזה, לתוצאות בדולרים". משיכת תשומת הלב הניהולית לעולם הגיוס היא לטעמי אחת המטרות החשובות שכולנו, מובילי הגיוס בארגון, צריכים לשים לנגד עינינו בבואנו להצעיד קדימה את הגיוס בארגון.

אני מניחה שאני לא מחדשת פה לרבות מכן. רוב העוסקות בגיוס בתוך ארגונים בישראל הן נשים (נראה ברור, אבל ראינו את המספרים "בשטח" גם בכנס הגיוס האחרון, כ90% מהמשתתפים היו נשים). אולי הקושי בדיבור על כסף קשור לענייני "חשיבה נשית" / "חשיבה גברית" ואולי הוא קשור יותר להנחת היסוד שעולם הגיוס ומשאבי האנוש בארגון נוגעים בעולם הרך, לאבחון האנושי המעמיק.

האמת היא שהסיבה להימנעות הזו פחות חשובה. הדבר החשוב הוא לשים לב להשלכות שיש לכך שאנחנו לא מדברות (ומדברים) מספיק על החיבור בין גיוס נכון ואפקטיבי של עובדים לכסף.

ליצור Sense of Urgency

כדי שמשהו יזוז בעולם העסקי, כדי שיעדים יוגדרו, כדי שמטרות תיקבענה, צריכה להיווצר תחושת דחיפות – Sense of urgency. הבנה ניהולית שאם לא נקדם את אותו יעד משהו מאד בעייתי יקרה לעסק. תבוא מנהלת הגיוס ותגיד "אבל הסברתי להם שאם לא נראיין כמו שצריך לא נקלוט את האנשים המתאימים" או "אם לא יגיבו בזמן על קורות חיים שאשלח המועמדים יעברו למעסיק הבא". נכון – באוזניים שלנו, אלו השלכות בעייתיות מאד עבור הארגון.

אוזניים ניהוליות שומעות את אותו מידע בצורה שונה.

סאליבן מציג עמדה מאד ברורה. הוא אומר במאמרו: "הסיבה המרכזית לכך שבעיות משאבי אנוש אלה לא יוצרות דאגה או פעולה היא שההשפעה שלהן לרוב לא נמדדת במונחים שמנהלים בכירים ומנהלים מבינים: כסף!"

כדי ליצור בארגון הבנה ופעולה ממוקדת בתחום הגיוס, עלינו ליצור את החיבור הישיר בין פעולות "רכות" כמו ראיון, מיון ומעבר על קורות חיים, לבין הכסף שמוציא הארגון (או זה שיחסוך) בהטמעת תהליך הגיוס הנכון לארגון. חלקכם יגידו "לא נעים", או "אבל זו לא בדיוק השפעה כספית", "אין לי איך לתרגם את הטעויות הללו לכסף".

זה השינוי הראשון שאני קוראת לכל אחת ואחד מכם לעשות. לנתח את ההשפעה הכספית הישירה שיש לעיכוב בגיוס, לתהליך גיוס שגוי, לטעויות בגיוס, על הארגון. אם אתם לא בטוחים איך לעשות את זה – תעזרו באיש מקצוע. מנהל/ת הכספים בארגון, אנשי התכנון העסקי. אלה החושבים דרך מספרים בתור מקצוע, יוכלו לכוון אתכם למסלול הנכון בבואכם להציג את התוכנית שלכם בפני המנהלים בארגון.

לא רק "עלויות גיוס" – אלא "עלויות עסקיות"

חשוב לי שתשימו לב. אני לא מתכוונת רק לעלויות של הגיוס עצמו: עלות ההשמה, הפרסום או זמן המראיין. אני מתכוונת לעלויות האמיתיות שיש לארגון כשהתקן עומד ריק. כשאף אחד לא ממלא את מקום המהנדס, איש המכירות, אשת השיווק, או כל אחד מאיתנו בכל תפקיד שהוא. להגדיר בצורה מדויקת ככל האפשר את הנזק הכספי לארגון מהיעדר איש/אשת מקצוע בתפקיד.

השימוש הממוקד בהשלכות הכספיות הישירות על הארגון ייצור תחושת דחיפות ובהילות אצל המנהלים, שתניע אותם לחבור אליכם לתכנון קדימה של תהליכי העבודה בגיוס, או להקצאת משאבים ארגוניים לטובת הדבר (לצורך חיסכון כספי עתידי או אפילו הכנסה ממשית שתנבע מקידום הגיוס המהיר).

בעצם, זה שורש העניין: להצליח להשפיע על המנהלים, לגרום להם לחבור אליכם, להפוך להיות גורמים משמעותיים בארגון, אשר המלצותיהם ועצותיהם נשמעות, נדרשות ונחוצות לארגון לצורך תנועה קדימה, קבלת החלטות ופעילות עסקית שונה (לא רק גיוסית). נגענו רק בקצה נושא ההשפעה על ההנהלה והארגון, אבל נגענו באחד המפתחות המשמעותיים להשפעה כזו. הצגת טיעונים מקצועיים מתוך הפרספקטיבה הכספית לעסק, תקדם משמעותית את יכולת הגיוס להשפיע – על המנהלים הבכירים, ובכלל.

Share

הוספת תגובה

הערה: אם את/ה רוצה לצרף את התמונה שלך לתגובה צריך לעדכן באתר Gravatar




Share