גיוס עובד לא מתאים עולה לך ולארגון שלך בין עשרות למאות אלפי שקלים, ומשאבים ניהוליים עצומים, אפילו כשהעובד עוזב תוך מספר ימים ספורים. "טעות גיוס" היא כל עזיבה של עובד במהלך חצי שנה עד שנה מיום הגיוס לארגון (תלוי בתפקיד ובמשך זמן ההכשרה והקליטה המקצועית אליו).

בואו נראה כמה הארגון שלך שילם בשנה האחרונה על טעויות בגיוס:
אם עזבו אתכם השנה 10 עובדים שגויסו במהלך השנה האחרונה
כל אחד מהם עזב בממוצע אחרי 4 חודשי עבודה (חלק עזבו אחרי חודש, וחלק אחרי 7 חודשים)
משכורת ממוצעת עלתה לארגון 12,000 ש"ח
על 3 מהם גם שילמתם השמה
על 4 שילמתם ללוח דרושים זה או אחר
ההכשרה שלהם עלתה לכם 5,000 ש"ח לכ"א (בקורס/זמן מדריך/ביטול זמן בגלל חפיפה וכו')

נעשה את החשבון ביחד:
משכורות: 10*4*12,000=480,000 ש"ח
עלות השמה: 4*12,000=48,000 ש"ח
פרסום בלוחות דרושים: 4*350= 1400 ש"ח
הכשרה מקצועית: 10*5,000= 50,000 ש"ח

סה"כ: 579,400 ש"ח!
העלות לארגון של 10 גיוסים שגויים בשנה
(בחישוב ממש זהיר של חלק מהעלויות, בלי לחשב את זה שיש גם זמן ועלות להשקעה של צוות הגיוס וזמן המנהלים בתהליך המיון, כלי מיון חיצוניים ועוד).

הדרך הטובה ביותר למיין מועמדים

יש מיתוס בשוק: "ראיון הוא לא כלי מספיק טוב לניבוי תפקוד מקצועי". למה אני אומרת שזה מיתוס?
כי יש אינסוף מחקרים במהלך יותר מ-20 השנים האחרונות שמדגימים איך כלי הראיון ההתנהגותי המובנה הוא הכלי המוביל מבחינת תוקף ניבוי: מבחינת היכולת של מראיינ/ת להסיק מסקנות מבוססות עובדתית לגבי התפקוד העתידי של המועמד.

לא ברור איך התחיל המיתוס הזה.
אולי מפיצים אותו מי שמפתחים כלים שהופכים אותכם לתלויים בהם כדי למיין את המועמדים שלהם. כל הראיון ההתנהגותי נמצא באלפי מחקרים במהלך יותר מ-25 שנים ככלי אפקטיבי ומצוין למיון. כלי שכשמנהלים לומדים אותו, וכמובן אנשי משאבי אנוש, יכול להיות אפקטיבי לפחות כמו – אם לא יותר, מכל כלי מיון אחר שאי פעם נתקלנו בו. השימוש בכלי מחזק בצורה דרמטית את יכולתם של מנהלים ואנשי משאבי אנוש לראיין מקצועית, ולנבא בצורה מצוינת את הצלחת המועמדים בארגון.

עובדות ושיטה מובנית למיון – לא רק אינטואיציה ותחושות בטן